כשהאדם הראשון קיבל את הביטקוין הראשון - הוא נתן משהו למישהו בתמורה? התחייב באיזה אופן?
לא.
שני הנושאים קשורים באופן הדוק אחד לשני, כך לפחות בדוגמאות שהצגתי לגבי הלירות הישראליות, הדולרים האמריקאים, והז'יטונים של הקאזינו:
בכל המקרים יש גוף שהנפיק אותם ("איך הוא נוצר"),
והוא קובע שרירותית מה הערך שלו.
בדוגמאות האלה כן, עם ביטקוין לא. הוא נכנס למחזור בתהליך חישובי כמו שהזהב נכנס למחזור בתהליך של כריה פיזית. אח"כ השוק החופשי נותן לו ערך.
1. מי ש"כרה" ביטקוין (כלומר- לא קיבל אותו ממישהו קודם אלא היה הראשון) - הרוויח אותו יש מאין. הוא לא נתן לאף אחד דולרים או שקלים או שירותי עבודה בתמורה. מכאן ואילך, בהסכמה הדדית, כולם מכבדים את הביטקוינים. בהתחלה בודדים בתור תרגיל בעסקאות של מה בכך שנתנו לו ערך התחלתי (פיצה, בקבוק קולה, קילו בננות; אבל בוודאי שלא בית או מכונית יקרה), בהמשך כמה עשרות משתתפים, וכיום מליונים; וכעת ניתן לבצע גם עסקאות משמעותיות.
בגדול כן, אבל אני לא הייתי אומר "יש מאין" כי יש צורך להשקיע חשמל ופחת של חומרה בשביל זה.
1. אני צריך לחבר 1000 מחשבים חזקים, ליצור כח מיחשוב חזק, לפצח בעזרתו קוד או לבצע חישוב מורכב, וכך אשיג ביטקוין חדש יש מאין בעזרת כח המוח.
בגדול כן.
אם כך, כדי שאהיה בטוח שהבנתי נכון ושאני לא הולך לכתוב שטויות, השיטה היא כזאת:
מי ש"המציא" את הביטקוין עשה זאת כך שידרש מאמץ לכרות ביטקוינים, בערך כשם שמי שכורה זהב צריך להתאמץ;
והכמות הניתנת לכרייה מוגבלת בדיוק כמו שכמות הזהב מוגבלת וסופית (וגם לא בטוח שימצאו את הכל מזה וגם מזה).
נכון שכדי לכרות ביטקוינים יש להתאמץ מבחינה חישובית וכדי לכרות זהב צריך כלי חפירה,
ונכון שלזהב יש שימושים נוספים חוץ מלהיות אמצעי תשלום (תכשיטים, שיניים תותבות ועוד) ולביטקוין אין,
אבל עדיין יש הרבה מהמשותף.
כן.
אם מישהו היה מוצא פטנט גאוני לכרות בקלות את כל הביטקוינים בעולם (או את כל הזהב בעולם) הוא בוודאי היה מתעשר, אבל מעשית זה כנראה לא יקרה.
יש מנגנון בקרה על דרגת הקושי ולכן אם מישהו מוצא דרך לייעל את הכריה פי מיליון, הוא אולי יצליח לכרות את כל הביטקוינים שנותרו אבל לא בקצב משמעותית יותר גבוה מהלו"ז.
עם מחשבים קוואנטיים הסיפור עשוי להשתנות קצת.